סכסוך בין בעלת גן ילדים פרטי בחיפה לבין גננת שהועסקה אצלה ופוטרה הגיע לבית משפט, ונסוב על שאלת הנאמנות של עובדת שכירה למקום עבודתה. אחרי שהגננת המפוטרת פתחה גן חדש וקלטה ילדים מהגן שאותו עזבה, קבע בית הדין לעבודה בעיר שהיא לא עמדה בחובת הנאמנות, והורה לה לפצות את מעסיקתה לשעבר בכ-100 אלף שקל.
הגננת עבדה במשך שבע שנים כשכירה בגן הילדים ופוטרה באמצע שנת לימודים. כחודש לאחר פיטוריה היא פתחה גן חדש, שאליו עברו מרבית הילדים מהגן הקודם. בעלת הגן תבעה פיצויים על הנזקים שנגרמו לה בשל כך, בעוד הגננת המפוטרת הגישה תביעה נגדית לפיצויי פיטורים.
לטענת הגננת, במהלך שנת ההעסקה האחרונה התנכלה לה המעסיקה שלה בדרכים שונות ופיטרה אותה לאחר מחלה וללא הודעה מוקדמת. לדבריה, ההורים הם שפנו אליה והודיעו לה שבכוונתם להעביר את ילדיהם לגן שפתחה.
מנגד טענה מעסיקתה לשעבר שפיטרה אותה בשל ירידה בתפקוד, שבאה לידי ביטוי באיחורים, עימותים וניהול שיחות טלפון בזמן העבודה. לטענתה, הגננת לא זכאית לפיצויי פיטורים כיוון שפעלה בחוסר תום לב והכינה את הקרקע לפתיחת עסק מתחרה תוך הכפשת הגן.
השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין קיבלה את הגרסה שלפיה ההורים העבירו את הילדים לגן החדש ביוזמתם ובגלל בעיות בגן כגון חוסר מזון, רטיבות במבנה והיעדר מזגנים ואמצעי חימום.
עם זאת הוסיפה השופטת כי הדבר לא מכשיר את פעולת הגננת, שמתוקף חובת הנאמנות כלפי מעסיקתה אסור היה לה לקבל את הילדים לגן החדש שפתחה באמצע השנה. השופטת קבעה כי הגננת צריכה לשלם למעסיקתה לשעבר פיצוי בגובה הנזקים שנגרמו בשנת הלימודים הנוכחית. במקביל נקבע כי היא זכאית לפיצויי פיטורים.
בסיכומו של דבר חויבה הגננת לפצות את בעלת הגן ב-160 אלף שקל בגין הנזק ובשל הפרת חובת הנאמנות. מנגד, בעלת הגן חויבה בפיצויי פיטורים בסך כ-54 אלף שקל, 8,900 שקל בשל אי הודעה מוקדמת, ו-1,560 שקל דמי מחלה.
מדובר בפסק דין חריג הקובע כי תניית אי התחרות שנקבעה בהסכם העבודה בין הגננת לבעלת הגן תקפה בשל התנהלותה חסרת תום הלב של הגננת. חריגים הן עצם פסיקת הפיצוי למעסיקה והן גובהו. לפיכך, פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה שלפיו תניית אי תחרות בהסכם עבודה אינה אות מתה, ובמקרים מסוימים צפוי המפר להיות מחויב בפיצוי ניכר.
יצירת קשר עם עורך דין דיני עבודה
