האם עובד במתכונת של "פרילנס" (פרילנסר) זכאי לפיצויי פיטורים?
ביום ה-29.8.11, דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את תביעתו של מר מיכאל גוטמן נגד חברת שיכון ובינוי אחזקות בע"מ. התביעה אשר הוגשה על סכום של כ- 4 מיליון ₪, עסקה בעיקר בשאלה האם יש להכיר בתובע כ"עובד" של החברה למרות שהיחסים בין הצדדים הוגדרו במתכונת של "קבלן–מזמין". בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי הגם כי בתקופה מסויימת היה התובע בבחינת "עובד" של החברה, יש לדחות את תביעתו מטעמי קיזוז. עוד טען בית הדין, כי "זכויותיו של התובע לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת מתקזזות כנגד כספים שעל התובע להשיב לנתבעת ואשר שולמו לו על יסוד ההנחה כי התקשרות עימו כי כשל עצמאי". (תע"א (ת"א) 2846/06 מיכאל גוטמן נ' שיון ובינוי אחזקות בע"מ, (פורסם בנבו).
בתור עו"ד דיני עבודה חשוב לי להבהיר, כי עובד זכאי ליהנות מחוקי המגן ומהזכויות הסוציאליות המוענקות לו מכוח משפט העובדה רק במצב בו מדובר במערכת יחסים של "עובד-מעביד". ואולם, הלכה למעשה, ישנם אנשים רבים אשר עובדים במתכונת המוגדרת כיחסים בין "קבלן" ל"מזמין", ובכך הם לכאורה אינם זכאים ליהנות מחוקי המגן ושלל הזכויות הסוציאליות המוענקות לכל עובד מכוח חוקי משפט העבודה.
העסקה במתכונת של "קבלן-מזמין" נפוצה מאוד בתחום ההיי טק. כך למשל , במקרים רבים, כאשר חברה בענף ההיי טק זקוקה לסיוע חיצוני בפרויקט קצר טווח, היא תעדיף להתקשר עם "קבלן עצמאי" ולא לקבל "עובד" חדש לחברה לתקופה קצרה. יוצא שבפועל, במיוחד בענף ההיי טק, קיימים אנשים רבים המועסקים במתכונת של "קבלן–מזמין", מתוכנת המכונה "פרילנס".
ראוי יהיה לציין, כי מרבית האנשים אשר מסכימים להתקשר במתכונת של "קבלן–מזמין", עושים זאת מתוך הנחה כי יוכלו להרוויח שכר גובה הרבה יותר בתור "קבלן עצמאי" מאשר אילו היו עובדים שכירים של החברה. יחד עם זאת, ישנם כאלה שפשוט אין להם הרבה ברירה, שעה שבמהלך ראיון עבודה החברה מבהירה להם כי היא מחפשת להתקשר בהסכם רק עם "קבלן עצמאי" והחברה לא מחפשת לקלוט עובדים חדשים.
המדובר באנשים המתקבלים לעבודה בחברה במתכונת של "קבלנים עצמאיים" למרות שמבחינה מהותית הם אינם "גורם חיצוני" לחברה, אלא, "עובדים" של החברה לכל דבר ועניין. אם כך, האם עובד המועסק במתכונת של "קבלן – מזמין" ולא במתכונת של "עובד-מעביד" זכאי לזכויות סוציאליות ובמידה ונותקו היחסים האם הוא זכאי לפיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת?
בשנים האחרונות, הוגשו לא מעט תביעות לבתי הדין לעבודה על ידי עובדים שטענו שלמרות שעבדו במתכונת של "קבלן–מזמין" מבחינה מהותית היה מדובר במערכת יחסים שבין עובד למעביד. לפיכך, בתביעות אלה, דרשו התובעים הכרה מבית הדין לעבודה, כי היחסים בין הצדדים היו הלכה למעשה יחסי "עובד-מעביד" ומוקף הכרה זו דרשו פיצוי בגין כל הזכויות הסוציאליות למפרע לרבות תשלום פיצויי פיטורים במידה והיחסים נותקו.
בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי מעמדו של אדם כ"עובד" או כ"עצמאי" נקבע על פי מערכת היחסים בין הצדדים מהבחינה המהותית. לא אחת פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי ההגדרה שנתנו הצדדים למערכת היחסים ביניהם בהסכם העסקה כלל איננה רלוונטית. לפיכך נקבע, כי בבואו של בית הדין לעבודה להכריע בשאלת מעמדו של אדם כ"עובד" או כ"עצמאי" ייבחנו העובדות המהותיות תוך שימוש במספר מבחנים (כמו לדוגמא, המבחן ההשתלבות, מבחן הכפיפות, מבחן הקשר האישי, אופן וצורת התשלום ועוד), והכל במטרה לקבל תמונה כוללת, מלאה ונכונה אודות מערכת היחסים בין הצדדים. (ע"ע (ארצי) 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת שראל וגלי צה"ל, (פורסם בנבו)).
לסיכום, בעקבות הליכים משפטיים רבים שהתנהלו בבתי הדין לעבודה בהקשר זה, ניתן כיום למצוא כמעט בכל הסכם של "קבלן–מזמין" סעיף קיזוז, (סעיף שנהוג לכנותו גם כ"סעיף גידרון"). סעיף קיזוז כזה, ברוב המקרים, קובע כי במידה ויקבע על ידי בית הדין לעבודה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, למרות שהיחסים מוגדרים בין הצדדים במתכונת של "קבלן –מזמין", הרי שאז יש לקזז את כל הכספים שקיבל אותו "עובד" בזמן שהיה "פרילנס", לעומת הכספים שהיה מקבל אילו הוגדר מלכתחילה כ"עובד" שכיר של החברה.
