התעמרות בעבודה – כל מה שצריך לדעת!

מהי התעמרות בעבודה, והאם תוכלו להתפטר ולקבל פיצויים?

אחד הנושאים שעלו אל סדר היום הציבורי בשנים האחרונות הוא התעמרות בעבודה, או בשמה השני, התנכלות תעסוקתית. יותר ממחצית מהשכירים בישראל נפגעו מהתנכלויות במקום העבודה, הן מצד המעסיק או מטעמו, והן מצד עמיתים, ספקים ואף לקוחות.

מהי התעמרות בעובד?

בהגדרתה, התעמרות בעבודה היא כל התנהגות פוגענית, מילולית או רגשית, המופנית כלפי עובד.

סוגי ההתנהגויות הללו רבים, להלן דוגמאות להתעמרות בעובד שיותר נפוץ לראות:

• דקדקנות יתר
• הטלת משימות שאינן תואמות את יכולות העובד או את שעות העבודה שלו
• הטלת משימות משפילות
• צעקות, השפלות ואיומים
• אווירה של פחד
• האשמות שווא 
• התעלמות מהעובד
• בידוד חברתי
• פגיעה במעמד העובד, זלזול והמעטה בערכו
• ועוד…

התשובה לשאלה מה זה התעמרות בעבודה לא מתייחסת למקרה בודד, אלא להתנהגות חוזרת, לדפוס התנהגות או תרבות ארגונית כלשהי, אשר יוצרים בקרב העובד פחד או חוסר ביטחון ויוצרים סביבת עבודה עוינת או לא בטוחה, אשר מקשה על העובד לתפקד בצורה מיטבית.

פרט לכך, התעמרות במקום העבודה אינה מוגבלת למקום העבודה או לשעות העבודה בכלל, בעיקר משום שעובדים רבים עובדים מהבית ובשעות עבודה לא פורמליות. הזמינות הגבוהה של העובדים לטלפונים ומיילים מובילה לעיתים לגבולות מטושטשים, ועובדה זו עלולה להקשות על תביעות בנושא זה מצד העובדים.

ההשלכות של ההתעמרות במקום העבודה

להתעמרות בעבודה יכולות להיות השלכות משמעותיות על העובדים בארגון, ואף על הרווחיות שלו. ראשית, היא עלולה לפגוע בעובד מבחינה רגשית ולפגוע בתפקודיו. כתוצאה מכך, הוא עלול להיות פחות יעיל ובכך לפגוע באפקטיביות של הארגון.

התעמרות במקום העבודה יכולה לפגוע גם בסביבה של האדם שחווה את היחס המשפיל או המבזה, בעיקר של מי שנכח באירועים השונים. אלו נחשבים גם לנפגעים של ההתעמרות, שכן הם עלולים לחשוש שיופנה גם כלפיהם יחס כזה אם יפעלו כדי לעצור זאת, כדי לצודד בעובד שהושפל או באופן כלשהו שיגרום למעסיק או למנהל שממונה מטעמו להתאכזב או לכעוס מכל סיבה שהיא.

ולבסוף, התעמרות בעבודה פוגעת ברווחיות של הארגון, שכן עובד שרע לו הוא פחות יעיל, מחסיר יותר שעות וימי עבודה ומראה פחות מעורבות באופן כללי.

בשורה התחתונה, התעמרות במקום העבודה היא תופעה שיש להימנע ממנה, והיא מהווה מכשול לכל עסק או מעסיק, בטווח הקצר והארוך. מקום עבודה אשר התרבות הארגונית שלו לא מעודדת אנשים לעבוד בו יתקשה לגייס עובדים ואך לשמר אותם לאורך זמן, מה שידרוש מהמעסיק להשקיע משאבים גדולים יותר בגיוס ושימור עובדים ובהכשרות של עובדים וצוותים חדשים.

תביעה בגין התעמרות במקום העבודה

מי שמעוניין לתבוע בגין התעמרות בעבודה צריך לקחת בחשבון, שחובת ההוכחה מוטלת עליו. לכן, כדאי לפני שפועלים ליצור קשר עם עו"ד דיני עבודה, שיוכל להנחות את העובד כיצד לפעול בצורה דיסקרטית ונכונה, שתאפשר להציג בבית המשפט מצג אמין ומדויק.

מאחר וטרם חוקק חוק מסודר בנושא התנכלות תעסוקתית, תביעה בגין התעמרות במקום העבודה ניתן להגיש כיום במסגרת איסור לשון הרע (בתנאי שהדברים נאמרו בנוכחות עדים), במסגרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (כאשר ההתעמרות הנה על רקע אפליה בשל מין, גזע, דת וכדומה), במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית או במסגרת תביעת נזיקין בשל עוגמת הנפש שנגרמה לעובד.

בגלל מורכבות הנושא, חשוב עוד יותר להיעזר באיש מקצוע, שיידע כיצד לנהל את תיק התביעה ולהביא למימוש כל הזכויות של הנפגע באופן מלא ומיטבי, וזאת מבלי שייפגע כבודו, מעמדו ושכרו.

התפטרות בשל התעמרות במקום העבודה

מי שהתפטר בשל התעמרות במקם העבודה זכאי לקבל את כספי הפיצויים המגיעים לו, והוא יכול לטעון שהתפטרותו חוקית ונבעה מהרעה מוחשית בתנאי העסקתו. עם זאת, יהא עליו להוכיח כי התריע את המעסיק וביקש לשנות את ההתנהגות המשפילה או המבזה, ומאחר והמעסיק לא נקט בכל האמצעים הסבירים לעצור את התופעה, העובד בחר להפסיק את היחסים עם המעסיק.

מהו המקור החוקי לאיסור התעמרות במקום העבודה?

נכון לתחילת שנת 2023, לא קיים עדיין בארץ חוק ספציפי שאוסר על התעמרות בעבודה. לפיכך, המקור החוקי לאיסור זה מעוגן כיום רק בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולרבות פסק הדין התקדימי שניתן בשנת 2016 בפרשת מני נפתלי.

ראוי לציין כי בעבר היו ניסיונות לחוקק חוק ספציפי בעניין זה, אשר הובילו להכנת הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015, וכי הצעת חוק זו אף עברה בכנסת בקריאה טרומית ביום 1.7.2015. אולם, הליכי החקיקה של הצעת החוק לא המשיכו לאחר מכן כנדרש, ועל כן היא לא הבשילה לכדי חוק מוגמר ובר תוקף.

בהסתמך על עובדה זו, טענה המדינה בפרשת מני נפתלי כי לא ניתן להכיר בקיומה של עילת התעמרות בעבודה בארץ מאחר שהצעת החוק עברה קריאה טרומית בלבד. אולם, טענה זו נדחתה על ידי בית הדין לעבודה, בקובעו כי אישור הצעת החוק איננו מונע הגשת תביעות ופסיקת פיצויים בגין עילת התעמרות בעבודה, וזאת מאחר שלעתים החקיקה משקפת תופעות שכבר קיימות בחברה, ואשר רק לאחר זמן ניתן להם ביטוי בחקיקה. כך, למשל, תופעת ההטרדה המינית הייתה קיימת עוד לפני חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, ואף ניתנו פסקי דין שעסקו בה לפני חקיקת חוק זה.

פרשת מני נפתלי

פסק הדין בפרשת מני נפתלי ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בשנת 2016 בתיק סע"ש הליך 38335-03-14 מנחם (מני) נפתלי נ' מדינת ישראל (הערעורים שהוגשו על פסק הדין נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, ועל כן הוא הפך לחלוט).

תיק זה דן בתביעת הפיצויים שהגיש מני נפתלי בגין ההתעמרות/העסקה פוגענית שספג מגב' שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, בעת שכיהן כאב הבית במעון ראש הממשלה בשנים 2011 – 2012.

בית הדין קיבל את תביעת הפיצויים של מני נפתלי, בקובעו כי התעמרות בעבודה/העסקה פוגענית הינה התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית אשר מופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה, וכי מני נפתלי אכן היה חשוף בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה להתעמרות ותנאי העסקה פוגעניים.

בית הדין קבע, בהסתמך על עדותו של מני נפתלי ועדים נוספים שעבדו במעון ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית לתיק, כי עולה מהן תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון בתקופה זו בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם היו חשופים אליה, היחס אליהם, והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם.

באופן קונקרטי נקבע כי שרה נתניהו ביצעה שורה של מעשים שמהווים העסקה פוגענית, ואשר הפכו את העבודה במעון לבלתי נסבלת, וביניהם המעשים הבאים:

• דרישות מוגזמות מהעובדים, ולרבות החלפת בגדים בתדירות גבוהה כדי "לשמור על היגיינה" וטענות כלפי העובדים לפיהן הם "אינם סטריליים".
• יחס קשה לעובדים שהתבטא, בין היתר, בהשתלחויות, העלבות, נזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים, ואף הכאת ידי הטבחית של המעון.
• דרישה לעבוד שעות עבודה רבות ובלתי סבירות, תוך חריגה ממסגרת השעות שנקבעה מלכתחילה לעובדים.

בהתאם לכך נפסקו למני נפתלי, בין היתר, פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 80,000 ₪. עם זאת גם נקבע שהמדינה, ולא שרה נתניהו, היא שתישא בתשלום הפיצויים למני נפתלי, מאחר שהמדינה היא זו ששימשה כמעסיקה הפורמאלית שלו, בעוד שבינו לבין שרה נתניהו לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, וכי המדינה כשלה בחובתה, כמעסיקה, לדאוג לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות לעובדיה.

זכות העובד לסביבה נקיה מהתעמרות

פסק הדין בפרשת מני נפתלי קבע כי העובד יכול להיפגע לא רק מהתעמרות שבוצעה בו עצמו באופן ישיר, אלא גם כתוצאה מחשיפתו להתעמרות בעובדים אחרים.

כלומר, על מנת לקבוע שעובד כלשהו סובל מנזקי התעמרות, אין חובה שהוא עצמו יחווה התעמרות באופן ישיר, אלא לעתים די בכך שהוא יהיה רק נוכח בסיטואציה שבה עובדים אחרים יחוו התעמרות כדי שגם הוא עצמו יסבול ממנה.

עוד נקבע כי לכל עובד יש את הזכות לעבוד בסביבת עבודה שנקיה מהתעמרות, וכי על המעסיק מוטלת החובה לדאוג לרווחתם של עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה ששומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת להם לבצע את עבודתם בעבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות.

חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור.

זכות העובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות הינה זכות קוגנטית, שאיננה תלויה כלל בשאלה האם העובד התלונן על ההתעמרות או לאו.

זכות העובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות גם איננה מותנית במעמד העובד, שכרו, או מקצועו, ועל כן היא איננה נתונה רק לעובדים "מוחלשים", אלא גם לעובדים שנחשבים לכאורה לחזקים.

זכות העובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות צריכה להישמר במיוחד דווקא במקומות עבודה ייחודיים, כגון מעון ראש הממשלה, על כל המורכבות והרגישות שכרוכה בו (לאור העובדה שהוא משמש הן כסביבת עבודה של ראש הממשלה והן כמעונם הפרטי של רעייתו וילדיו), וזאת מאחר שהמעון אמור לשמש מופת ודגל לשמירה קפדנית על זכויותיהם של העובדים בו ועל קיומה של סביבת עבודה ששוררים בה יחסים של כבוד והערכה לעובדים או לפחות יחסי עבודה המתאפיינים באדיבות ובענייניות (מה שלא אירע במקרה זה).

עילות נוספות להגשת תביעה פיצויים בגין התעמרות בעבודה

בנוסף לעילת ההעסקה פוגענית שהוכרה בפסיקת בתי הדין לעבודה כאמור לעיל, ניתן לבסס את תביעת הפיצויים של העובד בגין התעמרות גם על עילות חוקיות נוספות, וזאת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו:

1. עילת לשון הרע

אם ההתעמרות התבטאה באופן שביזה את העובד, השפיל אותו, ופגע בשמו הטוב בפני אנשים אחרים, והאשמתו אשמות שווא ושמועות כוזבות אודותיו בפני אנשים אחרים (ולפחות אדם אחד נוסף חוץ מהעובד עצמו), העובד יוכל להגיש את תביעת הפיצויים שלו בהתבסס על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. יצויין כי לפי חוק זה פרסום לשון הרע יכול להיעשות בעל פה, בכתב, בתנועה, בצליל, או בכל אמצעי אחר.

2. עילת אפלייה

אם ההתעמרות התבטאה בהפלייתו לרעה של העובד לרבות בשל מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, מוצאו, דתו, ועוד, העובד יוכל להגיש את תביעת הפיצויים גם בהתבסס על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.

3. עילת הטרדה מינית

אם ההתעמרות בעובד התבטאה בהטרדתו המינית בהתאם להגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, העובד יוכל להגיש את תביעת הפיצויים גם בהתבסס על חוק זה.

4. עילת התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה

כפי שצויין לעיל, עובד שנפל קורבן להתעמרות זכאי במקרים מסויימים להתפטר ממקום עבודתו, ולהיחשב כמי שפוטר לפי החוק ואשר זכאי לפיכך לפיצויי פיטורים ולכל יתר הזכויות שלהן זכאי מי שהתפטר.

זאת, לאור סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 אשר קובע כי התפטרות עובד עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגביהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, דינה כדין פיטורים. לפיכך, ככל שהמעסיק לא הכיר בזכותו של העובד להתפטר עקב ההתעמרות כאמור לעיל, יוכל העובד יוכל להגיש את תביעתו גם בהתבסס על סעיף זה, וכדי לקבל פיצויי פיטורים ואת כל יתר התשלומים שמגיעים למי שפוטר.

לנוחיותכם ריכזנו נסיבות ותרחישים שונים:

סוגיה	פירוט
הגדרת התעמרות בעבודה	התעמרות בעבודה כוללת כל התנהגות תוקפנית, מילולית או רגשית כלפי עובד באופן מתמשך.
סוגים שכיחים של התעמרות	כוללים מגוון תרחישים שונים ושגם נתונים לפרשנות דוגמת: מטלות משפילות, צעקות, איומים, יצירת אווירה מאיימת, האשמות שווא, התעלמות, בידוד חברתי וחוסר כבוד כלפי העובד/ת.
השלכות ההתעמרות	התעמרות בעובדים יכולה להשפיע באופן משמעותי על המצב הרגשי של העובד או העובדת ועל יעילות הארגון כולו. את ההשפעה הפיזית והנפשית ניתן אף לבחון בפן המשפטי כחלק מגיבוש תיק התביעה.
פעולות משפטיות	ניתן להגיש תביעות על פי חוקי לשון הרע, שוויון בעבודה, מניעת הטרדה מינית או כנזקי רגש במשפט האזרחי. מומלץ לבחון את הנושא היטב יחד עם עורך דין הבקיא בדיני העבודה.

 

שאלות ותשובות בנושא התעמרות בעובד