איך מגישים תביעת הלנת שכר?

חוק הגנת השכר קובע פיצוי בגין עיכוב / איחור בתשלום שכר העבודה במערכת יחסי עובד-מעסיק, כאשר העיכוב בתשלום השכר מכונה בחוק בשם – הלנת שכר.

כאשר מדובר בהלנת שכר העומדת על שבוע ימים, יהיה העובד זכאי לפיצוי בגין 5 אחוזים על שכרו שהולן, ולפיצוי בגין 10 אחוזים בעד כל שבוע שלאחר מכן. כאשר יהיה מדובר בתקופות ארוכות אף יותר, ייתכן ויהיה העובד זכאי אף מעבר לכך, אך זאת בהתאם לנסיבות.

תרחיש א': המעסיק שילם לי אך באיחור ניכר

כאן המקום להדגיש את שאלת ההתיישנות.

על-פי חוק הגנת השכר, על העובד/ת להגיש את התביעה לא יאוחר מ-60 יום ממועד קבלת השכר המולן. ככל שחלפו 60 ימים ממועד תשלום השכר המולן, הרי שהתביעה התיישנה ולא ניתן להגישה.

לדוגמה: עובד מסוים שהיה אמור לקבל את שכרו ב-9 לחודש, לא יקבל את שכרו שהתעכב למשך שבועיים. בנסיבות אלו, יהיה זכאי העובד לפיצויי הלנה בסכום של עד 10 אחוזים מן השכר המולן.

אך אם קיבל העובד את שכרו, והתעכב מעל ל-60 ימים מן המועד בו קיבל את התשלום, ולא הגיש את התביעה, אז הרי שהתביעה עבור פיצויי ההלנה התיישנה, והיא איננה ברת סעד.

תרחיש ב': השכר לא שולם כלל

בנסיבות שבהן השכר לא שולם כלל, עומדת לעובד האפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ושלא לחשב את פיצויי ההלנה, כי אם לתבוע את השכר המגיע לו בתוספת פיצויים מיום הזכאות לתשלום ועד ליום התשלום בפועל.

על-כן, גם בעת שמתבררת התביעה, הרי שפיצויי ההלנה ימשיכו לגדול, זאת כל עוד תשלום השכר לא שולם בפועל לעובד.

בנסיבות אלו, יכול בית הדין לפסוק כי בסיום ההליך, בתוספת השכר המגיע לעובד, יינתנו גם פיצויי הלנה גבוהים מאוד, זאת כיוון שהמעסיק היה צריך להסדיר את התשלום מיד עם הדרישה הראשונה, וכל שכן עם קבלת תביעה הגוררת עמה הליכים משפטיים.

בית הדין איננו סלחני כלפי מעסיק שגורר את רגליו ושאיננו משלם את שכר העובד, בכל זמן ההליך המשפטי, ומבלי שיספק הגנה משמעותית או סיבה למעשה שעשה.

טענות ההגנה של המעסיק

ככל שתהיה סיבה למחלוקת לגבי השכר או הזכאות לשכר, כגון טענות שקמה למעסיק זכות קיזוז, כי העובד גרם לו אי אלו נזקים או מיני טענות אחרות שצריכות להתברר בבית המשפט, הרי שפיצויי ההלנה למעשה ירדו מן השולחן, ובית הדין יבחן את הזכאות לתשלום עצמו.

ככל שהעובד יוכיח במהלך התביעה כי המחלוקת היא פיקטיבית, ושהמעסיק העלה מחלוקת וטענה שאין מאחוריה כלום, ולו רק כדי לחרוג מפיצויי ההלנה, אז הרי שבית הדין ימצא כי בנוסף לפסיקת השכר לעובד, ייפסקו גם פיצויי הלנה חרף העובדה שהמעסיק יצר מחלוקת לגבי זכאותו של העובד לשכר.

שכרכם הולן? מספר טיפים

הכינו את תלושי שכרכם מבעוד מועד, המשקפים את המועדים בהם המעסיק היה משלם עד למועד בו חדל מלהעביר את תשלום השכר.

במידת האפשר, אספו דו"חות נוכחות המראים כי נוכחתם במקום עבודתכם.

גבו את כל התקשורת שהתקיימה עם המעסיק באשר לשכר שהולן. תכתובות מייל ובהן התקבלה תגובה מן המעסיק, טענות כאלו ואחרות שהמעסיק העלה כנגד העובד, מענה באשר לתאריך הצפוי שבו תיכנס המשכורת אשר לא נכנסה ועוד. כל שכן, תכתובות אלו ישמשו אתכם נאמנה, זאת אם יעלה המעסיק כי התקיימה מחלוקת שבגינה לא שילם.

לסיום, חשוב להכיר את הפסיקה הקיימת בנושא ושקובעת כי רק במקרים נדירים ייפסקו פיצויי ההלנה במלואם, זאת כיוון שפיצויי ההלנה מגיעים לסכומים גבוהים מאוד, ובית הדין איננו נוטה לחשב זאת באופן הזה.

במשרד עורכי דין הלפגוט אדרי ושות', נתווה את האסטרטגיה המשפטית המדויקת שתאפשר לכם למצות את זכויותיכם בגין השכר שהולן. בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין עבודה, ניתן לפנות למשרדנו טלפונית או להשאיר פניה באתר.