תקנות החוק למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח – 1998 , מטילות על המעסיק מספר חובות חשובות וביניהן חובת פרסום תקנון שבו יובאו עיקרי החוק וקביעת דרך יעילה להגשת תלונה בגין הטרדה מינית לרבות קביעת הגורם (הממונה) שאליו יש לפנות בכל תלונה על הטרדה מינית וקביעת דרך התחקור במקרה שבו הוגשה תלונה בגין הטרדה מינית במקום העבודה.
מעסיק אשר אינו פועל בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית ותקנותיו, אחראי לעוולה אזרחית בהתאם להוראת סעיף 7(ג) לחוק וצפוי להיות מחויב בתשלום פיצוי לעובד/ת שנפגע/ה עקב כך.
חובת המעסיק ליצירת סביבת עבודה הוגנת, שוויונית ובטוחה
בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי הדין לעבודה, כי על המעסיק להקנות לעובד סביבת עבודה שוויונית ובטוחה ללא התעמרות וללא התנכלות תעסוקתית. עוד נקבע בפסיקה, כי מעסיק אשר בוחר "לעצום עיניים" נוכח התנהגות מטרידה אשר מופנת כנגד עובדיו, יכול כי יראו אותו אחראי לנזק שנגרם לעובד/ת, זאת במידה וימצא כי לא פעל באופן מספק בכדי למנוע את ההטרדה ולספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ללא הטרדות מיניות. השאלה המתבקשת במקרה שכזה, היא, מה על המעסיק לעשות על מנת למנוע היווצרותה של סביבת עבודה עוינת ואלו פעולות מנע על המעסיק לבצע בכדי למגר תופעה של הטרדות מיניות במקום העבודה?
הצעת החוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – חובת הדרכה שנתית), התשע"ט – 2018
הצעת חוק שהונחה על שולחנה של הכנסת ממש לאחרונה, באה לעולם בכדי לתת פתרון לשאלה זו. בהתאם להצעת החוק של ח"כ יעל כהן-פארן ואח', כל מעביד אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים יהיה חייב קיים לפחות פעם אחת בשנה, הדרכה לעובדיו שבה תתקיים הסברה מפורטת אודות כללי התנהגות במקום העבודה והכל לצורך מניעת הטרדה מינית והתנכלות בעבודה.
אכן, גם כיום, בסעיף 8 לתקנות החוק למניעת הטרדה מינית, קיימת רשימה של פעולות מנע שעל המעסיק לבצע לרבות לאפשר לעובדים בארגון לקחת חלק בהדרכות בעניין החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה והתנכלות בעבודה. אולם, הלכה למעשה, הדרכות אלה, לצערנו, לא מבוצעות כלל ועיקר. שרוב הארגונים לא מייחסים לפועלות המנע בעניין הטרדות המיניות בעבודה חשיבות מספקת ואין הם מוכנים להשקיע זמן וכסף בכדי להדריך ולהסביר לעובדים בארגון אודות החוק למניעת הטרדה מינית.
לפיכך, ככל שתהיה חובה על המעסיקים לבצע בכל שנה, הדרכה לכל העובדים למניעת הטרדות מיניות בעבודה, כשם שעל המעסיקים יש חובות לערוך לעובדיהם השתלמויות בעניינים אחרים (בטיחות בעבודה למשל), עשוי הדבר להביא לצמצם באופן משמעותי את תופעת ההטרדות המיניות בעבודה.
לסיכום, בין עם הצעת החוק הנ"ל תעבור הליך חקיקה מלא ובין אם לאו, הדרכה והסברה בעניין מניעת הטרדה מינית והתנכלות בעבודה, חייבת להתקיים בכל ארגון, המונה לפחות 25 עובדים. הדבר מחויב מכוח התקנות (כאמור סעיף 8), מכוח הפסיקה העוסקת בפועלות מנע שעל המעסיק לבצע והחובה ליצור סביבת עבודה בטוחה. אך היא מחויבת בעיקר מתוך הבנה שהדרכה מתאימה לעובדים תמגר את התופעה ותיצור סביבת עבודה נעימה ובטוחה במקום העבודה.
סביבת עבודה שכזו היא בוודאי שאיפתם של המעסיקים ושל העובדים כאחד.
לפיכך, במידה ואת/ה ו/או הארגון שבו הנך עובד/ת זקוק/ה להדרכה והסברה בעניין החוק למניעת בטרדה מינית ותקנותיו, יש לבחור בעו"ד דיני עבודה, הבקיא ברזי משפטי העבודה ובחוק למניעת הטרדה מינית ולפסיקה הרלוונטית בעניין.
אין לראות באמור לעיל משום תחליף לייצוג משפטי הניתן על ידי עו"ד דיני עבודה הבקיא במשפט העבודה ו/או תחליף לייעוץ משפטי שיש לקבל ע"י עו"ד דיני עבודה בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
