פירוק חברה עם חובות

פירוק חברה הינו הליך שנועד להביא לסיום קיומה של החברה כאישיות משפטית וסגירתה.

מבחינה משפטית ומעשית, משמעות פירוק החברה היא שהחברה תחדל למעשה מלהתקיים, ולא ניתן עוד יהיה לנקוט בפעילות כלשהי לגביה, וזאת בין אם המדובר בפעילות מטעם החברה, עבור החברה, או נגדה.

מהי המסגרת הנורמטיבית של הליך פירוק חברה?

הליך פירוק חברה הינו הליך מסודר שיש לבצעו לפי הוראות החוק והפסיקה.

בעניין זה קיים כיום הבדל מהותי בין חברה חדלת פירעון לבין חברה סולבנטית, מאחר שהליך פירוק של חברה חדלת פרעון מתנהל לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ואילו הליך פירוק של חברה סולבנטית תנהל לפי חוק החברות, תשנ"ט-1999

(בעבר, ועד לכניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון ביום 15.9.2019, הליכי הפירוק של כל החברות בארץ, הן חדלות הפרעון והן הסולבנטיות, התנהלו לפי אותו חוק: פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983).

חברה סולבנטית הינה חברה שמסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה, מאחר ששווי חובותיה נמוך משווי נכסיה, ואילו חברה חדלת פרעון הינה חברה שאיננה מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה, מאחר ששווי חובותיה עולה על שווי נכסיה.

כלומר, סיווג חברה כלשהי כחברה סולבנטית או חדלת פרעון נעשה לפי השאלה האם החברה מסוגלת לפרוע את חובותיה או לאו, ולא לפי השאלה האם יש לחברה חובות או לאו.

שכן, למעשה, כמעט לכל החברות – לרבות חברות מאד מבוססות ואיתנות – יש חובות שונים מעת לעת, שנוצרים באופן טבעי ולגיטימי לחלוטין במסגרת ההתנהלות העסקית השוטפת שלהן, ועל כן מצבן הפיננסי לא נקבע לפי השאלה האם יש להן חובות, אלא האם באפשרותן לפרוע אותם.

כיצד מתנהל הליך פירוק חברה חדלת פירעון?

הליך פירוק של חברה חדלת פרעון מתנהל כאמור לפי הוראות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 והתקנות השונות שהותקנו מכוחו, כגון תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 ותקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), תשע"ט-2019.

תחילה יודגש כי לא ניתן לנהל הליך פירוק לפי חוק זה כנגד כל חברה חדלת פרעון, כי אם רק כנגד חברה שעונה על אחד מהתנאים הבאים: מדובר בחברה שרשומה בישראל, או חברה שמנהלת עסקים בישראל, או חברה שיש לה נכסים בישראל (סעיף 5 לחוק).

בית המשפט שמוסמך להורות על מתן צו לפירוק החברה ולפקח על אופן מימוש הצו הינו בית המשפט המחוזי (סמכות עניינית), שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מקום עסקיה העיקרי או נכסיה (סמכות מקומית).

ככלל, הליך פירוק חברה חדלת פרעון מתחיל בהגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכים לחברה בפני בית המשפט.

ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים לחברה: נושי החברה, החברה עצמה, או היועמ"ש לממשלה (סעיף 6 לחוק), וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.

יחד עם זאת, חשוב לשים לב שככל שבית המשפט יקבל את הבקשה, ויורה על מתן צו לפתיחת הליכים, עליו להורות במסגרת צו זה, בין היתר, על פירוק החברה באופן מיידי, או על הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי (סעיף 23 לחוק). הפעלת החברה יכולה להיות זמנית או לצמיתות.

כלומר, גם אם בית המשפט יחליט לקבל את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החברה, אין פירוש הדבר שהצו בהכרח גם יורה על פירוק החברה, מאחר שבית המשפט רשאי גם להחליט שהצו יורה דווקא על מתן צו להפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי, אולם זאת בתנאי שהוא השתכנע בקיומם של כל התנאים הבאים: יש סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של החברה ומספיק אמצעים למימון הוצאות הפעלתה, ואין חשש סביר שהפעלת החברה תפגע בנושים.

אולם, אם בית המשפט הגיע למסקנה שלא ניתן לשקם את החברה, ואין מנוס מפירוקה, עליו להורות על פירוק החברה במסגרת הצו לפתיחת הליכים ולמנות נאמן לביצוע הליך הפירוק.

מי רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לחברה חדלת פירעון?

כאמור, ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים לחברה: נושי החברה, החברה עצמה, או היועמ"ש לממשלה.

עם זאת, מטבע הדברים, רוב הבקשות למתן צו פתיחת הליכים לחברה חדלת פרעון מוגשות על ידי נושי החברה.

בקשת צו פתיחת הליכים לחברה מטעם הנושה

סעיף 9(א) לחוק קובע שכל נושה של החברה רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי החברה בתנאי שהוא הוכיח שהיא אכן נמצאת במצב של חדלות פרעון.

כדי להוכיח שהחברה נמצאת בחדלות פירעון, הנושה יכול גם להסתמך על אחת מחזקות חדלות הפרעון שמפורטות בסעיף 10(א) לחוק (כל הסכומים נכונים לינואר 2023):

1. הנושה מסר לחברה דרישה לתשלום חוב בסכום מעל 76,576.08 ש"ח, תוך שהוא מציין בה שאם החברה לא תשלם את החוב במועד שמצויין בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב אכן לא שולם תוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, וזאת בכפוף לקיומם של שני התנאים הנוספים הבאים:
   (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב, ואין לחברה זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב.
   (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים תוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לחברה את דרישת התשלום.
2. מונה כונס נכסים לכלל נכסי החברה או למרביתם;
3. הנושה המציא לחברה אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 76,576.08 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה.
4. ניתן פסק דין על ידי בית המשפט שמורה לחברה לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום שעולה על 76,576.08 ש"ח, ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, תוך 30 ימים ממועד המצאתו לחברה או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, וזאת בתנאי שאם פסק הדין קוים בחלקו – אזי הסכום שנותר לתשלום עדיין עולה על 76,576.08 ₪.
5. ניתן פסק דין על דיי בית הדין לעבודה שמורה לחברה לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,210.14 ש"ח, ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, תוך 30 ימים ממועד המצאתו לחברה או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, וזאת בתנאי שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,210.14 ש"ח.

אם הנושה בחר להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שמתבססת על חזקת חדלות פירעון כלשהי, עליו גם לפרט בבקשתו האם הוא נקט הליכי גבייה כלשהם לשם גביית החוב כלפיו, ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהם כדי להביא לגביית החוב (סעיף 10(ב) לחוק).

יחד עם זאת, חשוב להיות מודע לכך שחזקות חדלות הפרעון אינן חזקות חלוטות, כי אם חזקות שניתנות לסתירה, וכי המחוקק מאפשר לחברה לסתור את חזקת חדלות הפרעון שעליה הסתמך הנושה אם היא תוכיח שאי תשלום החוב לאותו נושה אינו נובע מחדלות פרעונה (סעיף 10(ג) לחוק).

גם נושה שיש לו חוב שטרם הגיע מועד פירעונו על ידי החברה יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים נגדה, אולם זאת בכפוף להוכחת קיומו של אחד מהתנאים הבאים: החברה פועלת על מנת להונות את נושיה; החברה פועלת על מנת להבריח את נכסיה מנושיה; החברה לא תוכל לפרוע את החוב, ומועד פרעונו חל תוך 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

בקשת צו פתיחת הליכים לחברה מטעם החברה/היועמ"ש לממשלה

כאמור, המקרים בהם הבקשה לצו פתיחת הליכים מטעם החברה או היועמ"ש לממשלה הינם פחות שכיחים ביחס לבקשות מטעם הנושים.

סעיף 7 לחוק קובע החברה רשאית להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגביה בתנאי שהיא כבר נמצאת בפועל במצב של חדלות פירעון 'או שהצו יסייע למנוע את הגעתה לחדלות פירעון, וכן בתנאי שסך כל חובותיה עולה על 25,525.36 ש"ח (נכון לינואר 2023).

ואילו סעיף 11 לחוק קובע שהיועמ"ש לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי חברה אם הוא מצא שיש בכך עניין ציבור. במקרה כזה תחולנה על בקשתו אותן הוראות החוק שחלות על בקשה נושה לצו פתיחת הליכים כנגד החברה.

דיון וקבלת החלטה בבקשה לצו פתיחת הליכים לחברה

לאחר הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החברה, רשאי כל אדם שעלול להיפגע מבקשה זו להגיש לה התנגדות בפני בית המשפט.

על בית המשפט לקיים דיון בבקשה ובהתנגדויות שהוגשו לה, ולהחליט בסופו של הדיון האם לקבל את הבקשה או לדחות אותה.

כאמור, אם בית המשפט יחליט לקבל את הבקשה, עליו להחליט גם האם צו פתיחת ההליכים יורה על פירוק החברה (באופן מיידי) או על הפעלתה (הזמנית או לצמיתות) לשם שיקומה הכלכלי.

בנוסף, יש לקחת בחשבון שצווים אלו אינם בהכרח סופיים, במובן זה שבית המשפט יכול לשנותם לאחר מכן.

כלומר, ייתכן שבית המשפט יורה בתחילה על פירוק התאגיד, אך לאחר מכן הוא יגיע למסקנה שדווקא ניתן להפעיל את החברה לשם שיקומה הכלכלי (סעיף 98 לחוק).

לחלופין, ייתכן ההיפך, כך שבית המשפט יורה בתחילה על הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי, אך בדיעבד הוא יגיע למסקנה שהדבר אינו אפשרי בפועל ואין מנוס מלהורות על פירוק החברה (סעיף 94 לחוק).

ביצוע הליך פירוק החברה עד לחיסולה

במסגרת הליך הפירוק על הנאמן לפעול בעיקרו של דבר לאיסוף כל נכסי החברה, מימושם (מכירתם), וחלוקת התמורה בין נושי החברה שתביעות החוב שלהם אושרו על ידו.

סעיף 99 לחוק קובע כי לאחר השלמת הליכי פירוק החברה, על בית המשפט לתת צו שמורה על חיסולה, ולהורות כיצד יש לנהוג במסמכי החברה ובמסמכי הנאמן, ובלבד שהם יישמרו לתקופה של לפחות שבע שנים.

על הנאמן לשלוח מיידית העתק מצו החיסול לרשם החברות, כדי שהוא ירשום את דבר חיסולה.

ולבסוף, על הנאמן להודיע על רישום החיסול לבית המשפט והממונה על החוק, ורק אז מסתיים למעשה תפקידו של הנאמן.

להלן עיקרי הדברים לנוחיותכם:

שלב	תיאור
הגשת בקשה	הגשת בקשה לבית המשפט על ידי נושים, החברה או המדינה
דיון בבית המשפט	דיונים בבית המשפט לבחינת המצב הכלכלי והחובות של החברה, זאת למען בירור ההליכים הנדרשים והאופן שבו יוחלט אם לקיים הליכים להבראת מצבה הכלכלי של החברה.
הכרזה על פשיטת רגל	במידה והחברה נמצאה כחדלת פרעון, יכול בית המשפט להכריז על כך.
פירוק וניהול	ניהול תהליך הפירוק על ידי מפרק מוסמך שמטפל בחלוקת הנכסים

ייעוץ משפטי בנושא פירוק חברה בחדלות פירעון

ליוויה המעשי של חברה הנדרשת להליכי פירוק מצריך בדיקה מקיפה, היערכות והבנה משפטית מדוקדקת.

כמשרד עורכי דין המתמחה בנושא, אנו נבקש לבחון את מעמדם של העובדים בעת פירוק החברה תוך בדיקה האם היא נושאת בחובות או לא – דבר שמטבעו ישליך על הסדרי הכספים אל מול הלקוחות, הספקים והעובדים.

לצד כל אלו, נבקש לבחון את אופן הפירוק ועל-פיו לפעול, שכן ישנו הבדל משמעותי בין חברה היוצאת להליכים אלו מתוך רצון ועניין בפירוקה, אל מול חברה הנדרשת לפירוק על-פי הוראתו של בית המשפט.

מטרתנו היא ללוות את החברה בכל ההליכים הנדרשים, תוך מתן שירות אישי ומעטפת משפטית מלאה.

בכל שאלה והתייעצות בנושא פירוק חברה עם חובות, אנו במשרד עורכי דין הלפגוט – אדרי ושות' נוכל לעמוד לשירותכם ולהעניק מעטפת משפטית מלאה.

באפשרותכם להשאיר לנו פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת מעורך דין פירוק חברה מומחה בתחום, או ליצור עמנו קשר טלפוני ישיר.