מאות אלפי שקלים פיצוי לפועל ייצור שהתחשמל במהלך העבודה

פועל ייצור שתפקידו היה בין היתר בדיקה של כרטיסי מזגן אלקטרוניים – התחשמל במהלך עבודתו. הוא נפצע וסובל בעקבות ההתחשמלות מפגיעות פיזיות ומדיכאון עמוק. המפעל התכחש למקרה וניסה להאשים את הפועל שפעל בחוסר זהירות. השופטת הרשיעה את המפעל בטענה שהיא התרשלה וציינה גם כי "לא הוכח כי ניתנו הוראות בטיחות, הוראות הפעלה או הנחיות כלשהן לעובדים". 

בתאריך 05/08  החל התובע שהוא יליד 1987 את עבודתו אצל הנתבעת כפועל ייצור. במסגרת העבודה שלו הוא נדרש בין היתר להרכיב, לבדוק וגם להלחים את רכיבי החשמל השונים למזגנים. בתאריך  27/7/08 בסביבות השעה 8-30 נדרש התובע לבצע בדיקת בקרה במערכת החשמל של מיזוג האוויר. היה זה דבר שבשגרה אותו היה מבצע מפעם לפעם במסגרת עבודתו. לצורך כך היה עליו לחבר את כל הכרטיסים, כרטיס אחר כרטיס אל לוח החשמל ולבדוק האם הנורות תקינות. את העבודה הזו ביצע עשרות פעמים בכל יום והייתה זו פעולה שגרתית ומוכרת עבורו.

על פי טענתו של התובע הוא לא קבל כל הוראות בטיחות או הוראות הפעלה טכניות לצורך קיום הבדיקה והבקרה הנדרשים. ביום אשר בו התחשמל תובע הוא עסק כרגיל בבדיקת כרטיס אלקטרוני כאשר הוא חש לפתע בזרם חשמל אשר עבר בידו השמאלית כאשר ידו הימנית נצמדה בעוצמה אל הכרטיס האלקטרוני. הוא לא הצליח בשום אופן לשחרר את שתי ידיו. שרירי הידיים שלו התכווצו והפינים אשר נמצאים בתחתית הלוח האלקטרוני חדרו אל תוך ידיו. לאחר זמן מה הוא הצליח להשתחרר מהכרטיס ואז נפל ארצה. על פי טענתו לא היה במקום עבודתו מפסק פחת או לפחות מפסק פחת תקין אחר אשר ימנע את התאונה. כמו כן לא נכח במקום אדם אחראי נוסף שיכול היה לסייע לו ולשחרר אותו בעת התאונה או אפילו למנוע אותה. על פי טענתו הוא פרכס והוא חש סחרחורת עזה וידיו היו מגואלות בדם בעקבות הפציעה מהפינים שחדרו לידיו. התובע זוכר כי חש בריח שרוף וכן כי הוא צעק "אני לא נושם" הוא גם זוכר כי הגיעו עובדים למקום ששפכו עליו מים.

תוצאות התאונה

על פי טענתו, בעקבות התאונה הוא סובל עד היום ממתח נפשי רב, ממצב רוח ירוד, מהערכה עצמית ירודה, מהפרעות בשינה ומקשיים רבים בתפקוד היומיומי. בתאריך 14/5/13 הוא פנה לחדר מיון במחלקה הפסיכיאטרית שבמרכז הרפואי העמק  ושם אובחן כי הוא סובל מדיכאון. הומלץ כי יתאשפז אך הוא סרב לכך. הומלץ על טיפול תרופתי בנוסף למעקב פסיכיאטרי. על פי טענת התובע כתוצאה מהתאונה הוא ללא מסוגל לעבוד ולמעשה עבד רק תקופה קצרה של מספר חודשים אך כיום אינו מסוגל לכך. הוא נאלץ להתגורר בבית הוריו והוא איבד למעשה את כל כושר העבודה. הוא מתקיים בעזרת קצבת  נכות כללית לאחר שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כסובל מנכות תפקודית כללית בשיעור של 100%. הוא טוען עוד כי הוא מוגבל מאוד  ואף מתקשה בביצוע של פעולות יומיומיות רגילות.

מי אשם בתאונה?

התובע טוען כי הנתבעת היא זו שאחראית לתאונה. על פי טענתו היא התרשלה ביחס אליו כאשר היא לא דאגה לספק לו סביבת עבודה בטוחה, אמצעי מיגון שונים כמו גם לא דאגה לציוד מגן אישי. מלבד זאת לא היה במקום מפסק פחת. מלבד זאת טען התובע כי הוא לא קיבל כל הנחיות עבודה או הנחיות בטיחות כלשהם לביצוע העבודה. על פי דברי התובע התרשלה הנתבעת והפרה את המטלות אשר מוטלות עליה על פי חוק. על כן עתר התובע לפיצוי עבור הנזקים אשר כוללים הפסדי השתכרות, זכויות סוציאליות וגם פנסיוניות, הוצאות רפואיות שונות, הוצאות נסיעה, כאב וסבל ועזרה מצד ג'..

הנתבעת מכחישה בכל תוקף את עצם קרות התאונה כמו גם את הנסיבות הנטענות. על פי טענתה לא הייתה כאן כל התרשלות כלפי התובע ולא הייתה הפרת מטלות  וחובות אשר מוטלות לפתחן. על פי טענת הנתבעת התאונה אירועה בעקבות חוסר זהירות  ורשלנות מצדד התובע  בגלל ששכח לנתק את זרם החשמל בטרם החל בעבודה. הוא לא נהג על פי ההנחיות אותם קיבל, הוא לא נהג על פי שיטת העבודה אשר נהוגה במקום וגם לא נהג כפי שאדם נבון וסביר היה נוהג במקרה שכזה. כמו כן טענה הנתבעת כי התובע סובל מכל התופעות אשר אותם ציין בלי כל קשר לתאונה ולא מתקיים קשר סיבתי בין התאונה למצבו של התובע. על פי טענתו מדובר בתלונה מוגזמת והיא כלל לא עומדת ביחס לנזק אשר נגרם לתובע בפועל. לטענתן יש לנכות מכל הסכומים אשר מגיעים לתובע – אם הם בכלל מגיעים לו – את כל טובות ההנאה והתקבולים אשר אותם כבר קבל ואותם עתיד לקבל מכל גורם שהוא- בעקבות התאונה. כמו כן טענה הנתבעת כי התובע לא טרח כלל להקטין את הנזקים ובגלל כל אותם הטעמים היא עתרה לדחיית התביעה.

עדות

בית המשפט קיבל חיזוק לעצם קרות התאונה על פי תצהיר של גב' מ. ש. אשר עבדה גם כן באתו מקום . היא העידה כי זכור לה שהיה עובד אחראי בטיחות במפעל אך הוא לא נכח באותו זמן במפעל. כמו כן היא לא זוכרת שהיו אי פעם הדרכות בטיחות במפעל. ביום בו אירעה התאונה היא ישבה בעמדה שלה וזכור לה כי היא שמעה פיצוץ קטן ואחר כך ראתה את התובע נופל על גבי הקרקע. אחר כך הוא פונה באמצעות אמבולנס.

על סמך העדות ועל סמך כך שהתובע היה עקבי כפי שכתבה השופטת: גרסת התובע הייתה עקבית ולא נסתרה ומשכך אני מקבלת את גרסתו לעניין אופן התרחשות התאונה" קבעה השופטת כי אכן הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובע, כמו כן מצאה חיזוק לקביעה זו בדו"ח התאונה מטעם המפעל וגם מהטופס שהתקבל בחדר המיון ובביטוח הלאומי. כאשר בין היתר היא ציינה – "לא הוכח כי ניתנו  הוראות בטיחות, הוראות הפעלה או הנחיות כלשהן לעובדים. אף לא הוכח כי היה לוח חשמל או כי הותקן מנגנון בטיחות כלשהוא אשר ימנע את התחשמלות העובדים במקרה של תקלה".

העדים לאירוע מטעם הנתבעת לא זכרו את המקרה ועל כן לא הועילו.

השופטת הטילה על התובע 10% מהאחריות לתאונה היות ובכל זאת היה עליו לשמור על ערנות ביחס למתרחש במיוחד כאשר מדובר בעבודה עם חשמל ומצדו הייתה זו רשלנות.

השופטת קבלה את ההערכה של המומחים מטעם בית המשפט אשר קבעו כי התובע סובל מ – 19% אחוזי נכות.

לאחר חישוב ארוך ומפורט העריכה השופטת כי מדובר בנזקים של 761,000 ₪ עבור התובע ולאחר ניכוי התגמולים מטעם הביטוח הלאומי אשר עומד על סך של 412,000 ש"ח חייבה השופטת את הנתבעת בתשלום פיצויים בסכום של 349,000 ₪ ובתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% מגובה הפיצוי.

הפיצויים אשר נפסקו היו בעיקר עבור הפסדי ההשתכרות והכאב והסבל.

להתייעצות עם עורך דין דיני עבודה – צרו קשר