מהו ניצול יחסי מרות בעבודה ומהי המשמעותית החוקית של סיטואציה זו? מתי מערכת יחסים בין עובדת למעסיק תחשב כהטרדה מינית וכניצול יחסי מרות על פי החוק ומתי התנהגות זו תחשבת לחוקית?
במאמר זה נספק לכם את כל המידע בנוגע לניצול יחסי מרות בעבודה, מתי התנהגות זו אינה חוקית ומה יש לעשות בנידון.
מהם יחסי מרות?
יחסי מרות הינם מערכת יחסים בהם לצד אחד יש עדיפות, שליטה והשפעה על הצד השני, הנובעים ממעמדם, מקצועם ותפקידם ביחס לאחר.
חשוב להדגיש כי ההשפעה והשלטה יכולות להתקיים גם באופן עקיף, כלומר גם כאשר בעל ההשפעה אינו ממונה ישירות על הצד השני.
ניצול יחסי מרות הוא מצב בו המנהל מנצל את מעמדו והשפעתו על העובדת על מנת לקבל טובת הנאה מינית שלא היה מקבל אלמלא הבדלי המעמדות בין השניים והתלות של הגורם הנחות לעומתו.
ההנחה היא שבמערכת יחסים שמתקיימים בה יחסי מרות, הצד הכפוף יימנע מלהביע אי הסכמה ולהתנגד למערכת היחסים עם הבכיר ממנו עקב יחסי המרות והתלות הנלוות לכך.
קשר כזה, מהווה הטרדה מינית במקום העבודה ונחשב לעבירה פלילית וגם לעוולה אזרחית על פי חוק.
מהו "ניצול יחסי מרות"?
ניצול יחסי מרות הינו שימוש לרעה שבעל המרות עושה בשליטה, סמכות, או השפעה שיש לו על מי שכפוף למרותו מכח היחסים שביניהם, כדי להפיק טובת הנאה כלשהי, לרבות טובת הנאה מינית, ותוך ניצול העובדה לפיה מי שכפוף למרותו יימנע מלהתנגד לו בשל החשש שהוא ייאלץ לשלם מחיר כבד עקב כך.
במישור המשפטי, המחוקק הישראלי מצא לנכון להחמיר במקרים בהם עבירות מסוימות בוצעו תוך כדי ניצול יחסי מרות.
כך, לדוגמא, החוק מחמיר בענישה של מי שביצע עבירת סרסרות או עבירת התעללות גופנית נפשית, נפשית, או מינית בקטין או חסר ישע, תוך ניצול יחסי מרות. החוק גם מגדיר קיום יחסי מין עם קטינה בת 16 – 18 או בגירה מעל 18, תוך ניצול יחסי מרות, כעבירת בעילה אסורה בהסכמה.
בנוסף, החוק מחמיר גם כאשר עבירת הטרדה מינית בוצעה תוך כדי ניצול יחסי מרות, וזאת כפי שיוסבר להלן.
הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות
תחילה יובהר כי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 אוסר על הטרדה מינית באופן כללי ובכל מקום, ולא רק תוך ניצול יחסי מרות. עם זאת, ונוכח ריבוי מקרי ההטרדה המינית שנעשים תוך ניצול יחסי מרות, הוא מצא לנכון להחמיר בהם.
לפיכך, תחילה נבהיר מהי עבירת הטרדה מינית באופן כללי, ולאחר מכן נסביר מהם התנאים לגיבושה בנסיבות הספציפיות של ניצול יחסי מרות.
מהי "הטרדה מינית" לפי החוק?
כיום קיימים לפי החוק שישה סוגים שונים של מעשים שמהווים הטרדה מינית:
- סחיטה באיומים, כמשמעותה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, לצורך כפיית מעשה מיני.
- מעשים מגונים, כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהן.
- התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, אשר הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהן.
- התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
- פרסום תצלום, סרט, או הקלטה, של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו, ומבלי שניתנה הסכמתו לפרסום.
הגדרות אלו רלוונטיות להטרדות מיניות שמתבצעות בכל מקום ובכל הנסיבות, ולא רק במסגרת יחסי מרות, כך שעל מנת שמעשים כלשהם אכן יתגבשו לכדי עבירת הטרדה מינית לפי החוק, עליהם לענות על כל התנאים שמפורטים בהגדרות אלו.
לדוגמא, כאשר מדובר בהצעות בעלות אופי מיני, אין די בכך שהצעה כזו הופנתה פעם אחת בלבד, מאחר שהחוק קובע, בין היתר, שנדרשות "הצעות חוזרות" בעלות אופי מיני לצורך גיבוש עבירת הטרדה מינית.
מהם התנאים לגיבוש עבירת הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות?
מתוך ששת המעשים שמוגדרים כהטרדה מינית כאמור, ישנם שני סוגים שכתנאי להתגבשותם כעבירת הטרדה מינית, על המוטרד להראות למטריד שהוא אינו מעוניין בהם: הצעות חוזרות בעלות אופי מיני + התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם.
לפיכך, ככלל, אם מי שההצעות או ההתייחסויות המיניות הללו הופנו אליו לא הראה שהוא אינו מעוניין בהן, אזי אין המדובר בעבירת הטרדה מינית לפי החוק.
אולם, לכלל זה יש חריג, וזאת כאשר מדובר בהצעות ובהתייחסויות מיניות שהופנו תוך כדי יחסי מרות, שאז החוק קובע שהן יהוו הטרדה מינית גם אם מי שהן הופנו אליו לא הראה שהוא אינו מעוניין בהן, וזאת בשל ההנחה שהמוטרד יימנע מלהראות שהוא אינו מעוניין בהן בשל החשש שבעל המרות יפגע בו עקב כך וינקום בו בדרך כלשהי.
סעיף 3(א)(6)(ג) לחוק מפרט סוגים שונים של יחסי מרות, שהמוטרדים במסגרתם אינם צריכים להראות לבעלי המרות שמטרידים אותם שהם אינם מעוניינים בהצעות או בהתייחסויות מיניות שלהם כדי שהן תתגבשנה לכדי עבירת הטרדה מינית: עובדים; קטינים; חסרי ישע; מטופלים במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי; משרתים בכוחות הביטחון; תלמידים; סטודנטים; מי שהתייעצו עם כהן דת או מי שמציג עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות, מי שנאלצו לפנות לעובדי ציבור; ובעלי מוגבלות שמועסקים במפעל מוגן.
הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה
חלק נכבד מההטרדות המיניות מתבצע במקומות העבודה, ועל כן המחוקק מצא לנכון לטפל ספציפית בהטרדות אלו במסגרת הוראות החוק להטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998 שהותקנו מכוחו.
הוראות אלו אוסרות כאמור על ביצוע הטרדה מינית בעבודה בכלל, ותוך ניצול יחסי מרות בפרט, ובאופן שפוטר עובד שהוטרד תוך ניצול יחסי מרות מהצורך להראות לבעל המרות שהטריד אותו שהוא אינו מעוניין בהצעת או בהתייחסויות המיניות שלו, וזאת מתוך הבנה שאותו עובד יירתע ויימנע מלעשות זאת בשל החשש שבעל המרות יתעמר בו עקב כך, יפגע בתנאי עבודתו ו/או סיכויי קידומו, או אף פשוט יפטר אותו.
הוראות אלו גם מטילות על כל מעסיק את החובה לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, לטפל בכל מקרה של הטרדה מינית שנודע לו עליו, ולתקן את הפגיעה שנגרמה עקב ההטרדה המינית.
איך מבדילים בין קשר מיני בהסכמה לבין קשר מיני תוך ניצול יחסי מרות?
בצד האיסור על ביצוע הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה, יש כמובן גם לקחת בחשבון שלא כל קשר מיני בין בעל מרות לעובד שכפוף לו בהכרח נבע מניצול יחסי מרות. שכן, בהחלט ייתכן שהדבר אירע מתוך הסכמה מלאה, אמיתית, וחופשית של העובד, וללא כל כפייה מצד בעל המרות.
לפיכך, כאשר, למשל, עובדת כלשהי מתלוננת שהיא הוטרדה מינית על ידי הממונה מעליה, וזה מתגונן בטענה שהוא כלל לא הטריד אותה, וכי הקשר המיני ביניהם התקיים בהסכמתה ומרצונה החופשי והמלא, אזי יש לבחון את נסיבות הקשר שלהם כדי להחליט האם הוא נעשה עקב ניצול יחסי מרות (כטענת העובדת) או מתוך הסכמה מלאה (כטענת הממונה).
בעניין זה קבעה הפסיקה מספר מבחנים שלפיהם ניתן להכריע האם הקשר המיני שבין הצדדים נעשה תוך ניצול יחסי מרות או לאו:
- קביעת עצם קיומם של יחסי מרות בין הצדדים נעשית לפי קריטריונים אובייקטיבים, ולא לפי התחושה וההתרשמות הסובייקטיבית של הנפגע.
- אין חשיבות לשאלה מהו המגדר (מין) של בעל המרות והעובד הכפוף.
- העובדה שמערכת היחסים החלה ביוזמת העובד לא שוללת, כשלעצמה, את האפשרות שמדובר בניצול יחסי מרות.
- כאשר בעל המרות טוען שהקשר המיני בינו לעובד נעשה מתוך הסכמה מלאה, עליו מוטל הנטל להוכיח שהקשר ביניהם אכן התקיים מתוך הסכמה אמיתית, מלאה, והדדית של העובד, ולא עקב ניצול יחסי המרות ביניהם.
- ישנם מספר מבחנים שיש להשתמש בהם לצורך ההכרעה בשאלה האם הקשר מיני נבע מניצול יחסי מרות או לאו,
פערי כוח: ככל שפערי הכוח בין הצדדים גדולים יותר, כך תתחזק המסקנה שמדובר בניצול יחסי מרות.
פערי גילים: ככל שפערי הגילים בין הצדדים גדול יותר, כך תתחזק המסקנה שמדובר בניצול יחסי מרות.
יכולת השפעה: ככל שלבעל המרות יש יותר יכולת השפעה על המעמד ו/או העתיד של העובד, כך תתחזק המסקנה שמדובר בניצול יחסי מרות.
מי יזם את מערכת היחסים: ככל שהיוזמה היתה נתונה בידי הממונה, כך תתחזק המסקנה שמדובר בניצול יחסי מרות.
חזקת יחסי מרות בעבודה
במקרה של מערכת יחסים בין בכיר לכפיפה מתקיימת חזקת ניצול יחסי מרות. כלומר, על הצד הבכיר במערכת היחסים להוכיח כי הקשר התקיים בהסכמה אמתית של הצדדים המעורבים ולא עקב יחסי המרות בין השניים.
ההנחה היא, כי במקרים של קשר בין בעל מרות לעובדת כפופה לו, הבכיר מוחזק כמי שמנצל את השפעתו וכי קשר זה אינו שוויוני. בכוחו של בעל המרות להחליט מה יהיה מעמדה של הכפופה לו, תנאי עבודתה, להריע את תנאיה במקרה שהקשר מסתיים ואף לפטרה.
סיכום: מתי ישנו ניצול יחסי מרות על פי חוק
נקבעו מספר קריטריונים בפסיקה שנועדו לקבוע האם מערכת היחסים נבעה מיחסי מרות.
| קריטריון | תיאור |
|---|---|
| פערים משמעותיים בין הצדדים | ככל שישנם פערים גדולים בין הצדדים בקשר כך עולה החשד כי מדובר בניצול יחסי מרות. פערים אלה יכולים להתבטא בהפרשי גיל, פערי כוח והשפעה וכדומה |
| מי יזם את מערכת היחסים | כאשר הממונה הבכיר הוא יוזם הקשר עולה החזקה כי הוא מנצל את מרותו וחובת ההוכחה היא עליו. במקרים מסוימים, גם אם העובדת היא זו שיזמה את הקשר, החוק יראה ניצול מרות |
| אופי הקשר | מוחצנות מערכת היחסים, כלומר האם היא נשמרה בסוד או הייתה פומבית יש השפעה על טיב מערכת היחסים ועל כנות הקשר בעיני החוק. מערכת יחסים בין מנהל לכפופה לו, תחשב הטרדה מינית אם יוכח כי לא הייתה כוונה להפוך את היחסים לגלויים |
על פי חוק, מערכת יחסים בין ממונה לכפופה לו, לא תחשב הטרדה מינית רק כאשר הבכיר דיווח על כך או דאג להפסקת המרות בין השניים. האחריות להוכחת כנות היחסים הינה על האדם הבכיר במערכת היחסים.
הטרדה מינית וניצול יחסי מרות בעבודה- פנו לייעוץ משפטי!
עקב ההשפעה הרבה שיש ליחסי מרות בעובדה על העובד והן על הבכיר חשוב לטפל בנושא במקצועיות וברגישות המרביים.
פנייה לעורך דין דיני עבודה, תעזור לנפגעות ונפגעי הטרדה מינית לאפיין משפטית את המקרה שחוו, ותסייע להם להבין מהם האפשרויות בחוק העומדות לרשותם.
עולם דיני העבודה סבוך ומורכב, ועל כן מומלץ להיעזר בשרותיו של עורך דין דיני עבודה בהתמודדות עם ההליך המשפטי. בין אם חוויתם הטרדה מינית, התעמרות בעבודה או פיטורים שלא כחוק, היעזרות בשירותיו של עורך דין מנוסה תסייע לכם בקבלת מלוא הזכויות המגיעות לכם.
