מהו חוזה מסחרי?

חוזה מסחרי הינו חוזה שנועד להסדיר סוגים שונים של התקשרויות בעולם המסחרי-עסקי. כלומר, מדובר בהסכם שנועד להסדיר התקשרויות בעלות היבטים של משפט מסחרי.

כפי שיוסבר ויודגם בהמשך הדברים להלן, ענף המשפט המסחרי הינו ענף מגוון מאד ובעל תחומים רבים, ועל כן קיימים למעשה סוגים שונים ומגוונים של חוזים מסחריים שנועדו להסדיר התקשרויות שונות בכל אחד מהתחומים הללו.

לכל סוג של חוזה מסחרי יש את הדינים, הדגשים, והניואנסים הספציפיים שלו. את חלקם ניתן ללמוד באופן תיאורטי, ולרבות תוך עיון בדברי החקיקה והפסיקה הרלוונטיים, ואת חלקם ניתן ללמוד בעיקר הודות לניסיון מעשי-מקצועי.

ולכן, כאשר בוחרים בעו"ד לצורך עריכת הסכם מסחרי מסויים, חשוב מאד לבחור עו"ד שיש לו לא רק ידע תיאורטי בהסכם זה, אלא גם ניסיון מעשי ופרקטי בפועל בעריכת הסכמים קודמים מסוגו, כדי להבטיח שהוא "לא מתגלח על הזקן" שלכם.

מהו משפט מסחרי?

כאמור, חוזה מסחרי הינו חוזה שנועד להסדיר התקשרויות שונות בעלות היבטים של משפט מסחרי. לפיכך, לפני שנציין את הדוגמאות לחוזים מסחריים, נסביר בקצרה מהו בעצם משפט מסחרי.

ככלל, המשפט הישראלי נחלק למספר תחומים עיקריים: משפט חוקתי, משפט פלילי, ומשפט אזרחי.

בעוד המשפט החוקתי והמשפט הפלילי עוסקים בנושאים שהמדינה מהווה צד להם, אזי המשפט האזרחי עוסק בנושאים שהמדינה אינה צד להם כי אם גורמים פרטיים, קרי, בני אדם ותאגידים שונים.

המשפט החוקתי עוסק בהגדרת המבנה והסמכויות של רשויות השלטון – הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה), והרשות השופטת (מערכת בתי המשפט) – והיחסים ביניהן; ואופן הפעלת הסמכויות של הרשויות הללו על תושבי המדינה בהתאם לכללי המנהל הציבורי התקין ותוך שמירה על זכויות האדם.
המשפט הפלילי עוסק בהגדרת התנהגויות שליליות שונות כעבירות בלתי חוקיות ובענישה עליהן.
המשפט האזרחי עוסק בהסדרת מערכות היחסים של הפרטים, בני אדם ותאגידים, בינם לבין עצמם.

המשפט האזרחי נחלק לתחומי משנה רבים, כגון דיני משפחה, דיני עבודה, דיני חוזים, דיני חברות ותאגידים, דיני ניירות ערך, דיני מסים, דיני מקרקעין, דיני קניין, דיני קניין רוחני, דיני נזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני חיובים, דיני חדלות פרעון, ועוד.

המשפט המסחרי נכלל אף הוא במשפט האזרחי, אולם הוא כולל בתוכו מספר סוגים של דינים שחלים על היבטים משפטיים שונים של העולם המסחרי-עסקי. כלומר, לא מדובר בדין אחד ספציפי שחל על העוסקים במסחר, כי אם בשורה ארוכה של דינים שונים שיכולים להיות רלוונטיים להם, ובהם דיני חוזים, דיני תאגידים, דיני מסים, דיני קניין, דיני קניין רוחני, ועוד.

ניתן, איפוא, לערוך הסכם מסחרי בכל אחד מהנושאים שנכללים במשפט המסחרי. למעשה, לעתים קרובות ניתן לערוך הסכם מסחרי שיכסה בתוכו היבטים של מספר נושאים כאלו. למשל, הסכם למכר מניות בחברה גדולה, שמעסיקה עובדים רבים ורשומה כבעלים של נכסי מקרקעין, פטנטים, וסימני מסחר שונים, עשוי לכסות היבטים של דיני חוזים, דיני חברות, דיני עבודה, דיני מקרקעין, דיני קניין רוחני, דיני מסים, ועוד.

דוגמאות לחוזים מסחריים

להלן דוגמאות להסכמים מסחריים (חלק מההסכמים יכולים להיות חופפים):

הסכמי ספקים ולקוחות, הסכמי ייצור, הסכמי OEM (Original Equipment Manufacturer), הסכמי אספקה, הסכמי הפצה, הסכמי שיווק, הסכמי יבוא-יצוא, הסכמי רכש-מכר; הסכמים בין מזמין עבודה לקבלן, הסכמים בין קבלן ראשי לקבלן משנה, הסכמי שיתוף פעולה מסחרי, הסכמי מיזמים, הסכמי שותפות, הסכמי פירוק שותפות, הסכמי מייסדים, הסכמים בין בעלי מניות, הסכמי מכר מניות, הסכמי הקצאת מניות, הסכמי אופציות, הסכמי השקעה, הסכמי תיווך השקעה, הסכמי זכיינות, הסכמי רישוי, הסכמי פיתוח, הסכמי מיקור חוץ, הסכמי הלוואה, הסכמי פרעון חוב, ועוד ועוד.

בכל אחד מההסכמים הללו חשוב לכסות את כל ההיבטים הרלוונטיים לו, ולהגדיר אותם באופן ברור, מפורש, וחד משמעי ככל הניתן. ככל שההסכם יקפיד יותר על הכללים הללו, כך גם גדלים הסיכויים שהוא יבוצע בפועל על ידי הצדדים באופן נטול סכסוכים ומחלוקות מיותרות.

סעיפים עיקריים בחוזה מסחרי

בצד העובדה לפיה לכל חוזה מסחרי יש את הדינים, הדגשים, והניואנסים שלו, אזי ישנם גם סעיפים עיקריים שמקובל וחשוב שרובם ככולם יופיעו בכל חוזה מסחרי, כאשר התוכן הקונקרטי שנוצק לתוכם נקבע בהתאם לסוג החוזה ונסיבותיו הספציפיות.

מדובר בד"כ בסעיפים הבאים: מהות ההתקשרות, הצהרות הצדדים, התחייבויות הצדדים, תקופת ההסכם, בלעדיות ההסכם, התמורה ותנאי תשלום, סודיות, אי תחרות, קניין רוחני, בטוחות וערבויות לקיום ההסכם, תרופות וסעדים בגין הפרת ההסכם, הסבת ההסכם, שלמות ההסכם, שינויים ותוספות, וויתור ומחילה, מקום השיפוט והדין, כתובות, והודעות.

חוזים מסחריים בינלאומיים

כידוע, החוזים המסחריים הבינלאומיים הופכים להיות יותר ויותר נפוצים במציאות של ימנו, שבה העולם הרחב הפך למעין כפר גלובאלי אחד גדול.

היקף הסחר הבינלאומי כיום הינו עצום, ומקיף מגוון רחב של תחומים, כגון מוצרי תוכנה והייטק, ידע טכנולוגי, מוצרים אלקטרוניים, ביגוד והנעלה, חקלאות, בריאות, מזון, תיירות, ועוד.

אחת הסיבות העיקריות שתרמו לכך הינה, כמובן, רשת האינטרנט, שמאפשרת בלחיצת מספר מקשים על מקלדת המחשב לתקשר, לרכוש, להעביר מידע, ולספק שירותים בין מדינות שונות באופן מהיר ווירטואלי. גם אספקת מוצרים ושירותים פיזיים בין המדינות השונות הפכה להרבה יותר קלה ומהירה בימינו, הודות לאמצעי התעבורה המודרניים.

מטבע הדברים, ככל שהמסחר הבינלאומי הולך וגדל, כך גם הולך וגדל היקף החוזים המסחריים הבינלאומיים שנועדו להסדיר ולעגן את תנאי ההתקשרות שלו בין הצדדים.

כאמור, לכל סוג של חוזה מסחרי יש את הדינים, הדגשים, והניואנסים הספציפיים שלו, שחשוב להקפיד מאד עליהם בעת ניסוח החוזה. ואם חשוב להקפיד עליהם לגבי חוזים מקומיים, שכפופים לדין הישראלי בלבד, אזי חשוב שבעתיים להקפיד עליהם כשמדובר בחוזים בינלאומיים, הואיל ואלו יכולים להיות כפופים גם לדינים בינלאומיים שונים, כפועל יוצא מהעובדה לפיה המדובר בהתקשרות בין גופים שמקום מושבם במדינות שונות, בעלות חוקים שונים משלהן. כאשר מקום ביצוע העסקה אמור להיות במדינה זרה שאיננה מקום המושב של אף אחד מהצדדים, אזי גם הדין שלה הופך לרלוונטי.

במילים אחרות, כאשר מדובר בחוזה בינלאומי של לקוח ישראלי, על עוה"ד שעורך אותו להיות בקי לא רק בדין הישראלי אלא גם בדין הזר של כל המדינות שמעורבות בהסכם.

יתרה מכך: חלק מהחוזים הבינלאומיים גם יכולים להיות כפופים לאמנות בינלאומיות שמחייבות את הצדדים לעסקה, כגון אמנות מיסוי, אמנות קניין רוחני, אמנות שעוסקות בתובלה, ועוד, שגם בהן חשוב להתמצא ולהיות בקי. בנוסף, חלק מהחוזים הבינלאומיים יצריכו גם היכרות עם גופים בינלאומיים שונים שמעורבים בסחר הבינלאומי כגוןWTO , UNCITRAL, UNIDROIT, ICC , ועוד.

לפיכך, מעבר לתשומת הלב "הרגילה" שנדרשת בעת עריכה של כל חוזה מסחרי, אזי כאשר מדובר בעריכת חוזה מסחרי בינלאומי, חשוב מאד לתת את הדעת גם על כל ההיבטים המשפטיים הבינלאומיים שחלים עליו.

חשוב במיוחד גם להקפיד על ניסוח תנית השיפוט ותניית ברירת הדין שיחולו במקרה שבו חלילה יפרוץ בין הצדדים סכסוך משפטי לגביו. תניית השיפוט קובעת באיזה בית משפט ידון הסכסוך, ואילו תניית ברירת הדין קובעת לפי איזה דין ידון הסכסוך, וכיצד הוא יוכרע במסגרת החלטות בית המשפט.