הכנסה צדדית של עובד

ככלל, לעובד הזכות לעבוד, במקביל לעבודתו אצל מעסיק, בעבודה נוספת אצל מעסיק אחר, זאת מכוח סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק – המעגן את זכותו החוקתית של הפרט לחופש העיסוק.

עם זאת, ניתן לקבוע, במסגרת הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי, איסור על העובד לעבוד בעבודה נוספת. מגמת הפסיקה מראה, כי  קיומו של סעיף שכזה בחוזה עבודה הינו תקף, בתנאי שמגן על אינטרסים לגיטימיים של העובד או המעסיק, אשר מצדיקים את הגבלת חופש העיסוק (אינטרס לגיטימי יכול שיהיה ניגוד עניינים, שמירה על סוד מסחרי, מתן תמורה מיוחדת עבור סעיף מגביל זה, השקעה כלכלית בהכשרת העובד ועוד).

לאחרונה דחה בית הדין הארצי לעבודה תביעה של עובד שעניינה בקשה לביטול פיטוריו על פי החלטת ועדת המשמעת במקום עבודתו בגין כך שביצע עבודה פרטית ללא היתר. במסגרת הדיון, נדחתה גם עמדתו העקרונית של התובע לפיה למעסיק אין הסמכות לאסור עליו לעבוד בעבודה נוספת ללא היתר (ע"ע (ארצי ) 35815-07-18 עו"ד צוריאל חזי – מגן דוד אדום בישראל (פורסם בנבו, 07.03.2019)).

באותו מקרה, דובר על עובד מד"א שהחל את העסקתו בשנת 1996. בשנת 2011, סיים העובד תואר במשפטים ולאחר שהשלים את תהליך ההסמכה החל לעבוד כעורך דין עצמאי במקביל לעבודתו במד"א. מנהלו במד"א הודיע לו כי לאור עיסוקו הנוסף, עליו להגיש בקשה לעבודה נוספת, זאת בהתאם לנהלים ולהסכם הקיבוצי החלים על מד"א. לבסוף, אותו עובד פוטר לפי החלטה של וועדת המשמעת על פי ההסכם הקיבוצי.

בית הדין האזורי בירושלים, קבע כי הגבלת העובד מלעסוק בעבודה נוספת אכן פוגעת בחופש העיסוק, אך היא מידתית וכדין. בנוסף, נקבע כי ההסדר שבהסכם הקיבוצי בעניין זה תקף, סביר ומידתי. בעניין הפיטורים, בית הדין האזורי נתן משקל לעובדה שוועדת המשמעת הינה גוף שכונן בהסכם קיבוצי המורכב מנציגי הנהלת מד"א ונציגי ארגון העובדים היציג ודחה את הטענה כי ההזמנה לוועדת המשמעת כלי להתנכלות מד"א על רקע התביעה

בערעור על פסק דין זה, אישר בית הדין הארצי את פסק דינו של בית הדין האזורי ודחה את ערעורו של העובד. בית הדין הארצי הוסיף כי הוראות ההסכם הקיבוצי והנוהל המחייבים בהגשת בקשה להיתר עבודה נוספת אכן פוגעים בחופש העיסוק של העובדים – אך הזכות החוקתית לחופש העיסוק הינה זכות יחסית ולכן, ניתן לפגוע בה לתכלית ראויה ובאופן מידתי. לפיכך, נקבע כי חיוב בקבלת היתר לעבודה נוספת, אשר פוגע במידה מה בחופש העיסוק, הינו מידתי וראוי.

בנוסף, בית הדין הארצי דחה את טענת העובד כי העובדה שבעבר עסק, במקביל לעבודתו במד"א, בעבודה פרטית ללא קבלת היתר, מקנה לו חסינות מפני הנוהל כאמור. לקביעה זו שני טעמים – הראשון, אי אכיפת נהלים בעבר אינה מצמיחה זכות או יוצרת מניעה לאכיפתם בעתיד.; השני, ההיתר שקיבל על מנת להשלים את הסמכתו כעו"ד אמנם מלמדת על שינוי מוסכם בין הצדדים – אך מדובר בשינוי זמני ונקודתי. לפיכך, אין בהיתר המיוחד שקיבל בכדי לאפשר לו לעבוד בעבודה נוספת מבלי לקבל היתר כאמור.

לסיכום, המעסיק מוסמך להגביל את חופש העיסוק של העובד, בדרך של הגבלת זכותו לעבוד בעבודה נוספת, כל עוד מדובר בפגיעה מידתית אשר נועדה לתכלית ראויה. יתרה מזאת, אי אכיפת נוהל כאמור או קבלת היתר זמני ונקודתי להשלמת הכשרה אחרת, אינם מקנים לעובד חסינות מפני אותו הנוהל.

• לפיכך, במידה ואת/ה זקוק/ה לייעוץ משפטי בעניין הכנסה צדדית של עובד, יש לבחור בעו"ד דיני עבודה, הבקיא ברזי משפטי העבודה המגן.

אין לראות באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי הניתן באמצעות עו"ד דיני עבודה הבקיא בתחום.