כאשר משרדנו מלווה חברה ומייצג אותה אל מול תובענה ייצוגית, הרי שעלינו לבחון בראש ובראשונה את היסודות שעל-פיהם ביססו התובעים את תביעתם. לעתים מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה מכוח חוק הגנת הצרכן, ולעתים מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה מכוח חקיקה רלוונטית דוגמת תחיקות בנושא מוגבלויות. וכמובן שישנם עולמות תוכן אחרים ומגוונים.
המציאות מלמדת, כי לא אחת מדובר בניסיון לייצר תביעה שכל משמעותה עבור האינטרס הציבורי הוא קטן, ואילו הרעיון האמיתי שעמד מאחורי התובענה, הוא להעשיר את התובע הייצוגי ואת באי כוחו.
הסתכלות אל עבר העתיד – חוק תובענות ייצוגית
לאחרונה יש לציין, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק תובענות ייצוגיות שאמורה לעלות לקריאה טרומית כבר בסוף חודש מרץ 2024. הצעת חוק זו מתייחסת לצורך של כל תובע ייצוגי לפנות בכתב בפנייה מוקדמת אל החברה שבכוונתו לתבוע, ולדרוש שתתקן את ההפרה. וכך לאחר התיקון של ההפרה, יודיעו לאותו הגורם כי ההפרה תוקנה.
חוק זה, במידה ויעבור, מעמיד לרשות החברה 45 ימים בהם תוכל החברה לטפל בפנייה ולהודיע כי ביצעה את התיקון הנדרש ממנה. התובע למעשה יהיה מנוע מלתבוע את אותה החברה בתובענה ייצוגית, כפי שמתרחש בפועל היום.
אולם עד שהצעת חוק זו תאושר ותשתכלל בדבר חקיקה מחייבת, אנו נקלעים לא אחת לסיטואציות רבות בהן חברות מתמודדות עם תביעות ייצוגיות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
מאפייני התביעות הייצוגיות
הטענות בתביעות הייצוגיות חוזרות על עצמן ומביאות עמן מעין קווים בסיסיים זהים:
- מכוח תקנות חוק הגנת הצרכן – כאשר התביעות הייצוגיות מתייחסות לצורך לסמן את יחידת המידה לפי התקנות, למשל נוזל מסוים שצריך לסמן ביחידות מידה של 100 מ"ל, וככל שלא מסומן המוצר בהתאם ליחידות המידה, הרי שקמה לתובע הייצוגי הזכות להגיש תביעה, לעתים בהיקפים של מיליוני שקלים.
- מכוח הטעיה צרכנית – תביעה נוספת שאנו נתקלים בה לא מעט זוהי טענה מצד התובעים הייצוגיים להטעיה צרכנית. טענה שבאתר מסוים למשל מוצג מבצע, וכאשר עוברים 35 ימים מן המועד בו פורסם המבצע והוא נותר באתר, הרי שיעלו טענה כי מדובר במבצע פיקטיבי. חוות הדעת הרווחת של רשות הגנת הצרכן היא ש-35 ימים זהו זמן סביר למבצע, וככל שהאתר מציג מחיר רגיל ומחיר מבצע מעל 35 יום, הרי שאין מדובר במבצע כי אם במהלך פיקטיבי.
- מכוח תחום הנגישות – טענה מוכרת בה התובעים טוענים כי אתר האינטרנט של בית העסק איננו נגיש מספיק או שמא המשרדים אינם נגישים לבעלי מוגבלויות. חשוב לציין כי טענות רבות כאלו נדחו לאחרונה ע"י בתי המשפט בטענה שמדובר בתביעה סחטנית שכל מטרתה היא להלך אימים על החברה ועל בעלי מניותיה, זאת כדי להגיע לסכום שמטרתו לסלק את התביעה.
הפסיקה הרווחת היום בבתי המשפט היא שככל שמדובר באמת בתביעה המתמקדת בעולם הנגישות או הצרכנות, והתובע לא השכיל לפנות פנייה מקדימה לחברה ולא נתן התראה מספקת לתיקון ההפרה, אלא אצה דרכו להגיש תביעה ייצוגית מנופחת, הרי שבתי המשפט רואים בה כסחיטה משפטית שמטרתה לדחוק את בעלי המניות לפינה לצורך קבלת תשלום.
לאחרונה אף בתי המשפט השיתו על תובעים ייצוגיים שהגישו תביעות שכאלו, הוצאות משפט גבוהות מאוד, ונטען שמדובר היה בעשיית עושר ולא במשפט, כאשר הטיעון המשפטי איננו עומד בתנאים לאישור תובענה ייצוגית. בתי המשפט הבהירו כי מהלכים שכאלו חורגים מן התלם הרגיל של בירור מחלוקות משפטיות.
המטרה היא לאפשר את כלי התובענה הייצוגית רק במצבים בהם אפשר לראות מבעד לתביעה, אינטרס ציבורי רחב, ולא אינטרס צר פרטי.
זהו גם הקו בו אנו נוקטים בעת שאנו פועלים לייצג חברות בתביעות ייצוגיות.
לסיכום
בשורה התחתונה, גם בתי המשפט וגם המחוקק שזיהה את המצוקה של בעלי חברות, בוודאי שחברות קטנות ועסקים קטנים, מבינים כי ישנן תביעות סחטניות, תביעות מנופחות שמטרתן היא צרה ונובעות מאינטרס פרטי ותו לא.
המחוקק חפץ לתת לכך מענה באמצעות תיקון חוק התובענות הייצוגיות, והדרישה בחוק להציג פניה מקדימה אל מול החברה הנתבעת עם אפשרות לתקן את הנדרש בתוך 45 יום בטרם הגשת התביעה הלכה למעשה.
ככל שנתקלתם בתובענה ייצוגית שכזאת, או ככל שנתבעתם או קיבלתם תביעה ייצוגית מסוג זה, דעו שיש מה לעשות, ויש אסטרטגיות משפטיות באמצעותן נוכל להתמודד אל מול התביעה הייצוגית.
בכל שאלה והתייעצות בנושא זה, אנו במשרד הלפגוט אדרי ושות', נשמח לעמוד לשירותכם. המשרד מתמחה בייצוג וליווי חברות, ליטיגציה מסחרית והמשפט המסחרי. לייעוץ ראשוני עם עורך דין, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה ונשוב אליכם בהקדם.
